כאשר אדם נכנס להליך חדלות פירעון, הוא לא משאיר מאחוריו רק חובות – אלא גם התחייבויות אישיות מהותיות, ובראשן חובת תשלום מזונות. בפועל, לא אחת

פתיחת הליך חדלות פירעון אינה רק "הקפאת חובות" – אלא מצב משפטי שמלווה בשורה של מגבלות על החייב. המטרה המוצהרת של המגבלות היא לאפשר ניהול

ככלל, חוב מזונות (לילדים או לבן/בת זוג) נחשב לחוב בעל מעמד מיוחד בדין הישראלי. בשונה מחובות רגילים, חוב מזונות אינו נמחק במסגרת צו הפטר, ולכן

כאשר אדם אינו מצליח לעמוד בתשלום חובותיו, עומדת בפניו האפשרות להיכנס להליך חדלות פירעון. מדובר בהליך משפטי שמטרתו אינה רק פירעון חובות — אלא גם

כאשר בני זוג מצויים בהליכי גירושים במקביל לכך שאחד מהם נמצא בהליכי חדלות פירעון, נוצרת מורכבות משפטית משמעותית. במצבים אלו עולה שאלה מרכזית:כיצד מושפעת חלוקת

ברוב המקרים, עם פתיחת הליך חדלות פירעון בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ באופן אוטומטי כחלק מצו פתיחת ההליכים.

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב חייבים בהליכי חדלות פירעון היא האם ניתן לפגוע בכספי הפנסיה שלהם. מדובר בשאלה מהותית, שכן עבור רבים זהו החיסכון המשמעותי

לקוחות רבים פונים אלינו עם השאלה מהו הליך חדלות פירעון והאם מדובר בהליך שונה מפשיטת רגל? מטרתו של מאמר זה לשפוך מעט אור על הנושא

בעוד בעבר חובות בהוצאה לפועל היו נפרסים על פני תקופות ממושכות, הן במסגרת צווי תשלומים שניתנו בתיקים פרטניים והן במסגרת איחוד תיקים לחייבים מוגבלים באמצעים.

פרק י"ב בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2021, מאפשר לתובע להגיש בקשה לפינוי דייר מהמושכר שלו באופן מהיר למדי כך שהוא